בודליר נהג לשבת בפינת החדר ולהתבונן בריכוז קפוא על נקודה שמעבר לקיר. היו לו מבטים שגרמו לך לפקפק בחוקי הפרספקטיבה. הנוכחות שלו הרגישה כמו טעות תחבירית. הגברת רוזה אמרה שככה זה עם חתולים ששומעים את אלוהים ״הם לא עושים עם זה כלום. לא מייסדים דת, לא מקימים מקדשים, לא אוספים תרומות. הם פשוט מקשיבים לו.״ ״ומה הוא אומר להם?״ שאלתי בזהירות. ״אני מניחה שהוא בעיקר מתלונן על מצב הריהוט״.