הקבלה הלוריאנית, אחת התפיסות המיסטיות הרדיקליות של ההוויה, פותחת את שערי המחשבה על המרחב האנושי מתוך הרעיון האלוהי של צמצום – פעולה בה האל “נסוג”, מפנה את עצמו, כדי לאפשר מקום לבריאה. רעיון זה מציע לא רק תיאולוגיה של ראשית העולם, אלא גם – ובעיקר – מטאפיזיקה של השפה.