top of page
סוד השפה האנושית
לאורך דורות עסקה התרבות המערבית באמת, במוסר, בטבע, באדם, באל ובהיסטוריה, מתוך הנחה שהשפה משמשת כלי גישה אל מציאות נצחית, נעלמת.
הספר מבקש להציע סדר אחר: לפני שאדם הופך ל׳אני׳, לפני שקהילה מכוננת חוק, ולפני שתרבות בונה תמונת עולם, השפה כבר פועלת. היא מסמנת גבולות, מארגנת זמן, מייצרת שייכות, ונותנת צורה לניסיון האנושי עצמו.
מבראשית ואברהם, דרך אפלטון, פאולוס, הנצרות, דקארט, ניטשה והמפנה הלשוני, ועד בינה מלאכותית, הספר עוקב אחר מאבק בן אלפי שנים על מקור המשמעות ועל הזכות להגדיר את המציאות.
כיצד מילים יוצרות את העולם המשותף שלנו?
כיצד סיפורים מקבלים כוח כשהם זוכים באמונה?
ומה קורה כשאנחנו מתייחסים לפרשנות שלנו כאילו הייתה אמת שקיימת מחוץ לנו?
אחרי שתקראו את הספר הזה, קשה מאוד לחזור ולראות את העולם באותה צורה.
השפה שבה אנחנו חושבים
כשאנחנו מבטיחים דבר, אנחנו יוצרים מחויבות. כשקהילה מחוקקת חוק, היא מעניקה למילים סמכות לארגן את החיים המשותפים. הפעולה הלשונית קושרת בין משמעות למעשה, ובין אדם לאחריותו.
אותו כוח פועל גם בשיחה שאנחנו מנהלים עם עצמנו. המילים שבאמצעותן אנחנו מפרשים את עברנו משפיעות על האפשרויות שאנחנו רואים בעתיד. הגדרה שאנחנו מקבלים על עצמנו יכולה להפוך לעיקרון המכוון חיים שלמים.
הספר בוחן את השפה כתשתית של העולם האנושי. באמצעותה אנחנו מעניקים תוקף לרעיונות, מקיימים מוסדות ומפתחים את היכולת לחשוב על עצמנו. הבנת פעולתה פותחת אפשרות לבחון מחדש את ההנחות שמהן אנחנו יוצאים.
שתי תפיסות - תרבות אחת:
תרבות המערב התגבשה מתוך מפגש מתמשך בין המסורת היהודית למחשבה היוונית. החיבור ביניהן יצר מבנה רעיוני שבתוכו מתקיימות גם תפיסות סותרות של האדם ושל חירותו.
המסורת היוונית העמידה במרכז את הסדר ואת ההכרח. האדם הובן מתוך מקומו בעולם בעל חוקיות, והתבונה נועדה לחשוף אותה. הגדרת האדם כחיה תבונית העניקה לשפה תפקיד של ביטוי המחשבה ותיאור המציאות.
במסורת המקראית, לדיבור יש מעמד מכונן. הבריאה מתרחשת במאמר, קריאת השמות מארגנת את העולם האנושי, והברית מטילה על האדם אחריות למעשיו. בתוך התפיסה הזאת מתבררת משמעותה של הבחירה: האדם משתתף בעיצוב העולם שבו הוא חי.
הסינתזה המערבית נשאה בתוכה את שתי הירושות. מן היהדות קיבלה את רעיון הרצון החופשי ואת האחריות הכרוכה בו; מן המחשבה היוונית ירשה תפיסות דטרמיניסטיות של הקיום. היחסים ביניהן חוללו תגובות ופרשנויות חדשות לאורך הדורות.
הוויכוח על חופש הרצון הוא אחד הביטויים המתמשכים למפגש הזה. הוא נוגע גם לאופן שבו אנחנו מבינים שפה: מה מקומן של המילים בתוך סדר הדברים, ומהו חלקן ביצירת האפשרות לפעול אחרת?
אני יובל דיין
אני כותב, חוקר, מלמד ומלווה אנשים בשאלות של אמונה, שפה וחירות. כבר למעלה משלושים שנה אני פוגש אנשים המבקשים לבחון את האמונות שעליהן גדלו, להבין את השינויים בחייהם ולגבש עמדה שהם יכולים לעמוד מאחוריה.
הדרך שלי עברה בעולמות דתיים וחילוניים, בלימוד היהדות והקבלה, במפגש עם מסורות רוחניות ובחקירה פילוסופית. עם השנים נעשתה פילוסופיית השפה לציר המרכזי בעבודתי.
מעסיקות אותי המילים שבאמצעותן אנחנו מבינים את עצמנו, מעניקים סמכות לאחרים ומגדירים מה מותר לנו לרצות ולעשות. כיצד נוצר הקול שבאמצעותו אנחנו מדברים עם עצמנו? ועד כמה אנחנו מזהים בו את קולותיהם של אחרים?
אלה שאלות שנוכחות ביחסים שלנו ובהחלטות שאנחנו מתקשים לקבל. בכתיבה ובהוראה אני מבקש לבחון את ההנחות שמאחוריהן ולנסח אותן במדויק.
״בראשית ברא שפה״ מרכז את החקירה הזאת בתוך עיון בהיסטוריה של הרעיונות ובאחריות הכרוכה בחיים של יצור מדבר.
בהרצאות, בשיעורים ובליווי האישי אני מחבר בין קריאה במקורות לבין השאלות שאנשים מביאים מחייהם. העבודה נותנת מקום לספק ולמחלוקת, ומכוונת לפיתוח שיקול דעת עצמאי.
ספרים באנגלית
.png)
מדריך מעשי ומעורר השראה לחירות אישית
מצפן מרתק לעידן שבו השפה והטכנולוגיה מנהלות אותנו, המזכיר שהאחריות על החירות שלנו היא בידינו.
תומר ל. - יזם ואיש טכנולוגיה
עומק פילוסופי שמתחבר ישירות לחיים של כולנו
הדיון המבריק על המפגש בין מחשבת בראשית למטפיזיקה היוונית שופך אור חדש ומטלטל על האמונות והבחירות שלנו.
ד"ר אורי כהן - מרצה לפילוסופיה
מסע מרתק שמטלטל את המובן מאליו
ספר מעורר מחשבה שחושף כיצד המילים שאנו יורשים מעצבות את עולמנו, ומעניק כלים חיוניים לשיקול דעת עצמאי.
מיכל ר. - חוקרת ספרות וחינוך
bottom of page