פרק 5: כשהמערכת לא זקוקה לשוטרים

“The perfect prison has no bars. Its prisoners police themselves.”— Michel Foucault, Discipline and Punish (1975)

אם בעבדות ובפיאודליזם היה צורך באמצעים ישירים של כפייה — שומרים, אדונים, גבולות פיזיים — הרי שבקפיטליזם המתקדם אין צורך באף אחד מהם. האדם אינו נאכף עוד על-ידי כוח חיצוני. הוא נאכף על-ידי עצמו. וזה בדיוק מה שהופך את הקפיטליזם למנגנון השליטה המתוחכם ביותר שנוצר אי-פעם.

המשמעת הופנמה

ב"לפקח ולהעניש", מציג פוקו את מושג ה"פנופטיקון" — כלא שתוכנן כך שהאסיר לעולם לא יודע אם הוא תחת השגחה, ולכן משגיח על עצמו באופן תמידי. זהו המודל של החברה המודרנית: לא מישהו שצופה בך, אלא אתה צופה בעצמך, פועל בהתאם למה שאתה מדמיין שהמערכת מצפה ממך.

זהו האידיאל של הקפיטליזם: אדם שמתחזק את שליטתו של השוק בתוכו.

• הוא מפקח על צרכיו.

• מתקן את רגשותיו.

• משכלל את מיתוגו העצמי.

• מנטר את זמנו.

• מעלה פוסטים על ההצלחה שבחוסר השינה.

השליטה מוחלטת – לא כי היא חיצונית, אלא כי היא נטמעה בתודעה.

“The most effective form of power is to make people surveil, discipline and exploit themselves.”— Byung-Chul Han, The Burnout Society (2010)

ביונג-צ'ול האן מדגיש ש"החברה הניאו-ליברלית" איננה דכאנית במובן הקלאסי – היא מפתה, מעודדת, מייצרת פרודוקטיביות דרך הזדהות, אך מותירה את הפרט מותש, מתוח, ואשם תמידית.

האלגוריתם כמנגנון השליטה החדש

במקום אדון בשר ודם, הקפיטליזם בן-זמננו נשלט על ידי אלגוריתמים:

• מי שולט במה תראה? האלגוריתם.

• מי מחליט אם תתקבל לעבודה? האלגוריתם.

• מי מדרג אותך כעובד, צרכן, שוכר דירה, בן-זוג פוטנציאלי? האלגוריתם.

כוח ההשפעה עובר מבן אנוש למערכת טכנולוגית – והפרט מאבד כל אפשרות לשיח אמיתי עם הכוח השולט בו. אין כתובת לתלונה. אין מוקד לקונפליקט. אין אפילו "רע". יש רק מערכת נייטרלית לכאורה, שמבנה אותך.

“Technology doesn’t just extend control — it naturalizes it.”— Shoshana Zuboff, The Age of Surveillance Capitalism (2019)

שושנה זובוף מראה כיצד הקפיטליזם בן זמננו לא רק שולט במידע – אלא יוצר ממנו שפה של נורמליות. האדם מפסיק לשאול שאלות, כי הוא מניח שהנתונים תמיד צודקים. אין עוד אידיאולוגיה — יש "דאטה". העבדות של היום: מושרשת, מרצון, ללא מוצא וזהו המהלך השלם:

• 
  

  • האדם משווק את עצמו כמותג.

  • הוא מנהל את רגשותיו על פי קוד שוקי.

  • הוא עוקב אחרי התנהגותו כאילו היה מוצר מדידה.

  • ובתוך כל זה, הוא משוכנע שהוא בן-חורין.

“You are the product. And the producer. And the consumer. And the commodity.”— Anonymous Tech Critic, Reddit thread, 2021

הקפיטליזם יצר מודל שבו אין יותר גבולות בין העבד למעביד, בין הלקוח למוצר. האדם הוא הכל — ולכן הוא כלוא לגמרי בתוך מחזור כלכלי שאינו נגמר. השליטה מושלמת כי אין לה מרכז, אין לה שוטר, אין לה איום — רק ציפייה שקטה שתשתף פעולה.

פעם פחדנו מהשוט. היום אנחנו מפחדים לא להספיק.פעם דיכאו אותנו. היום אנחנו פשוט משכנעים את עצמנו להיות טובים יותר — כל הזמן.וזה לא פחות מסוכן.הקפיטליזם אינו זקוק לכוח כדי לשלוט – הוא הפך את הכוח לאסתטיקה.והמשתעבדים — מחייכים.